העתירה נתמכת בשמונה חוות דעת מומחים האוצרות בתוכן תחומי ידע המהווים יסוד, שאין בלתו להבנת השפעתו של החוק לביסוס אי השוויון והגזענות בחברה הישראלית בתחומי ההיסטוריה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, משפט, מדע המדינה, הלשון העברית והערבית, שפה וחברה, וחקר התרבות
התשתית העובדתית הפרושה בחוות הדעת לא נלקחה בחשבון כלל במסגרת הליך חקיקת חוק היסוד. הכנסת בשבתה כסמכות מכוננת לחקיקת חוקי יסוד, והועדה המשותפת לועדת הכנסת ולועדת חוקה חוק ומשפט, שהוקמה לדון במיוחד בחוק היסוד, התעלמו במכוון, באופן סלקטיבי ומפלה משלל תחומי הידע והמידע הרב המפורט בחוות הדעת על אף שחשיבות הנושא הובאה לידיעתם בהליך החקיקה
פרופ’ אליצור בר-אשר סיגל בנוגע ל”תקפות הטענות להצדקת סעיף השפה בחוק היסוד
איל שגיא ביזאוי בעניין הנמכת מעמד השפה הערבית בחוק היסוד בהקשר התרבות הפופולרית של יהודי ארצות ערב
פרופ’ ארז צפדיה בעניין עידוד, קידום וביסוס פיתוח התיישבות יהודית” הקבוע בסעיף 7 לחוק היסוד
ד”ר משה בהר בעניין תפיסת משכילים ספרדיים-מזרחיים באשר ליחס בין הציונות והשפה הערבית
העתירה המזרחית נגד חוק הלאום 