נייר עמדה בעניין מדיניות מגדר ולהט״ב

המאבק הפמיניסטי המזרחי יצא וממשיך לצאת חוצץ נגד התפיסות ששורשיהן בגזענות שהחלה עוד בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, גזענות שהיו שותפים לה לא רק גברים, כי אם גם נשים שהיו שותפות לדעות הקדומות כלפי מזרחים וערבים. בשנות השבעים נאבקו נשים על מעמדן בכל תחומי החיים, לשוויון זכויות ולחירות, ומנהלות מאבקים מרים נגד אלימות, רק משום היותן נשים. החל מסוף שנות השבעים, החלו להתארגן בישראל גם להט״בים (אז- הומואים ולסביות) ולהיאבק על קידום זכויותיהם. בשנות התשעים, שתי קהילות משמעותיות הובילו את מאבקיהן לקדמת הבמה: נשים מזרחיות, להט״בים וקווירים. על אף הביקורת המזרחית על מערכת המשפט  ההישגים המרשימים שקבוצות אלו השיגו בתוך ומחוץ למערכת המשפט, עומדים היום על עברי פי פחת לנוכח מדיניותה של הממשלה הנוכחית והתחייבויותיה מכוח ההסכמים הקואליציוניים

כלכלת ישראל מושתתת במידה לא מבוטלת על עבודת התנדבות של נשים שעוסקות במלאכות השקופות. למעלה מ-25% ממלאכות הטיפול שאינן מתוגמלות מבוצעות על ידי נשים, בעיקר מזרחיות ונשים שמוצאן מהלאומים המוסלמים של ברה”מ לשעבר וכן מאתיופיה. בנוסף לכך, נשים ערביות המשתתפות במלאכות מעוטות הכנסה ועתירות עמל, בשירותים, בניקיונות, בבתי חולים ובמוסדות הציבור, גם הן מנוצלות. נשים אלה לא זוכות להכרה, אף שרבות מהן נאבקות מזה עשרות שנים לשחרורן מדיכוי ובהתארגנות כפועלות במפעלים, כאימהות יחידניות, כחברות בוועדי הורים בשכונות, ואף השיגו הישגים לא מבוטלים. אלה מוצאות את עצמן שוב ושוב עשוקות ומודחקות לשולי החברה, בעודן מבצעות את המלאכות השקופות ללא כל תמורה

במאמץ ארוך שנים הצביעו הנשים המזרחיות על העיוותים בהיסטוריה של מדינת ישראל, שהובילו את כלל החברה עד הלום. היסטוריה שמחקה את החכמה, את האנושיות ואת הסובלנות שהורישו האימהות והסבתות המזרחיות שלנו, היסטוריה שגזלה מאיתנו את העושר ואת הידע התרבותי שמתוכו צמחנו. הנשים המזרחיות הפיחו רוח חיים בחכמה זו, והן ליקטו ועודן מלקטות את הזיכרונות ואת סיפורי הגבורה וההישרדות של משפחותיהן. נשים מזרחיות רתמו ועודן רותמות את מורשתן העשירה למאבקים בלתי מתפשרים למען צדק וגאולה, וכנגד העוולות שחוללו ממשלות העבר בחטיפת תינוקות ובניסויים רפואיים שהסתיימו בגזזת ובמחלות ממאירות. כאז כן עתה, נאבקות הנשים המזרחיות למען זכויות שאינן מוגבלות לנשים ולמזרחיות, אלא לזכויות לבני ובנות אדם. בעשורים האחרונים, ובמיוחד משנות התשעים, למאבק על זכויות אדם ואזרח אלו בישראל הצטרפו להט״בים וקווירים, ובני משפחותיהם, מכל מכול שכבות האוכלוסייה והקבוצות החברתיות בישראל

מאז חילופי השלטון האחרונים, משרד הפנים מעמיד בסכנה חריפה את חסרות וחסרי המעמד בישראל, כולל מבקשות ומבקשי המקלט, נשים שעברו עינויים כשנסחרו תמורת בצע כסף ונשים שהיגרו על מנת לפרנס את משפחתן וטיפלו במשפחותינו במסירות אין קץ. ממשלה זו מבקשת למנוע מנשים אלו לפנות לבית המשפט לקבלת סעד, וחותרת להותיר בידיה סמכויות גורפות לשלילת היתרי שהייה, תוך סיכון חייהן ורמיסת כבודן. מצב זה מתווסף על האלימות היומיומית וההפקרה של נשים במרחב הציבורי, כמו שמתרחש, למשל, באזור התחנה המרכזית בדרום תל-אביב, שם חייהן וביטחונן של נשים מוחלשות, מזרחיות ושאינן מזרחיות, מאוימים תדיר

זוהי שעה הרת גורל עבורנו: אנו רואות ושומעות החרפה בהתבטאויות נגד נשים ונגד חברי וחברות הקהילה הלהטב״ית והקווירית. כבר מתחילים לחוש בכרסום בהישגים שהשגנו בעמל ואף בדם, במאבקים של תנועות ושל ארגונים, ובחקיקה ובפסיקה שדרשו ועודן דורשות עבודה סיזיפית. מאז הצטרפו נשים מזרחיות למאבקים הפמיניסטיים והלהטב״ים והקווירים, קולן נשמע בתרבות, בחינוך, ביצירה, במנהיגות החברתית ואף בפוליטיקה. אבל גם אלה מודחקים ועל פניהם מקודמת ״מזרחיות אותנטית״, לאור האידיאל שבו מחזיקים רבנים ובתי דין שמרניים. אלה מבקשים להחזיר ״עטרה ליושנה״ באמצעות מנגנוני אפליה ודיכוי שבהם נשים בוחרות –  מרצונן, כביכול – את הסדר הישן. בה בעת, נשים ולהטב”ים וקווירים חשות כבר עתה רדיפה, אפליה, תביעות להפרדה בין נשים ערביות ויהודיות בבתי חולים, הפרדה במרחבים ציבוריים, כשכל אלה מגובים על ידי הממשלה הנוכחית

גופים שלא נבחרו, דוגמת “פורום קהלת”, מצאו עוז בנפשם להתעלל בכבשת הרש ולנסח חקיקה שמאמצת דוקטרינה ברוח “אנחנו רפובליקנים טובים”. ב-2018 פרסם “פורום קהלת” דו”ח שסוקר את ההטבות הניתנות למשפחות יחידניות, ובו העלה טענה מופרכת לפיה הטבות אלה יוצרות תמריץ כלכלי לנשים להיות ולהישאר חד הוריות בכדי לרמות את המוסד לביטוח לאומי, גם כאשר יש להן בני זוג. עוד ב-2003, כשבנימין נתניהו כיהן כשר אוצר, הוא קיצץ את התמיכה הממשלתית במשפחות יחידניות לסכומים הפעוטים הניתנים כיום, סכומים המותירים נשים וילדים במצוקה יומיומית. הוא ביטל את שני החוקים שנחקקו בראשית שנות התשעים לטובת נשים יחידניות. הפורום הציע גם לקצר את ההכשרות הארוכות הנדרשות במקצועות הפרא-רפואיים

את מחיר עשורי ההפרטה הגדולה משלמות היום נערות מזרחיות, שביחד עם נערות ונערים נוספים במוסדות חסות הנוער ובפנימיות, סובלות מהעדר כוח אדם בכלל, ובמיוחד מהעדר כוח אדם מקצועי, תוך פגיעה אנושה בנשות מקצוע ובמקבלות השירות כאחד. “פורום קהלת” מעמיק את מנגנוני ההפרטה המתפשטת לעבר מערכת הבריאות, על פי המודל האמריקאי, שבה עניים ואף מעמד הביניים לא נהנים מזכויות חברתיות בסיסיות וסובלים מאחוזי תמותה ותחלואה גבוהים, בשל שיטת הביטוח הרפואי הידועה לשמצה בעולם. מגמה זו הגדילה באופן חמור את אי השוויון בין אוכלוסיות שונות, ואת המחסור בשירותים של בעלי מקצוע ראויים ובמכשור טכנולוגי מתקדם, שאינם מגיעים לאזורי הפריפריה. הפגיעה שנושאת בחובה התוכנית הממשלתית בנשות מקצוע מזרחיות בתחומי ההוראה, החינוך והרפואה, נשים שביססו את עצמן תוך עבודה קשה וכנגד חסמים רבים, היא אנושה. הפגיעה במקבלות השירות חמורה אף יותר – כאשר קהילת הלהט”ב מלכתחילה חשופה לעתים קרובות מדי ליחס מפלה או עוין מצד מערכות חיוניות אלה

פורומים פונדמנטליסטים קיצוניים, שלהם תורמים ומממנים מקרב שונאי ערבים ומוסלמים, מתנגדים לחופש דת ומקדמים עמדות אוונגליסטיות רגרסיביות בוטות. בהשראתם ובעידודם, מאמצת הממשלה הנוכחית גישות דכאניות, שממוטטות את מעט השוויון שהשיגו נשים וקהילות להטב”יות וקוויריות. אלה מקדמים שיח זה בישראל ומחוצה לה, ומעמיקים את היחס המבזה ואת ההתנגדות למאבקי המזרחיות לשוויון ולחופש מגדרי ומיני

החזקת נשק בקרב אזרחים מסוכנת עבור נשים יותר משהיא מגדילה את הביטחון האישי. נשק בפיקוח רופף לא יגביר את ביטחונן של האזרחים, אלא יעמיק את השליטה ואת הדיכוי. יותר מ-200,000 נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה, רק כרבע מהן מדווחות לרשויות. בממוצע, נרצחות בכל שנה 20 נשים על רקע מגדרי. ההחלטה המסוכנת להקל במתן רישיונות לנשק, תוך העדר מענים מספקים ופיקוח קפדני, תקשה עוד יותר על נשים לקבל מענה ותגביר את האיום על חייהן. למותר לציין שהחשופות לסכנות אלה יותר מכל הן נשים עניות, מזרחיות, פלסטיניות, טרנסיות וכל הנשים המודחקות לשוליים. נשים המתמודדות ממילא עם יחס מפלה וגזעני מצד רשויות החוק 

אנו עומדות לצד נשים מזרחיות ואחרות וגברים מזרחים ושאינם מזרחים מהקהילה הגאה, שהממשלה החדשה מבקשת להצר את צעדיהן, ולצד קהילת הלהט״ב שממשלה זו מבקשת לאסור עליה לצעוד ברחובות הערים, ובראשן ירושלים. המאבק על נראות ועל נוכחות במרחב הציבורי, כמו גם על עצם הזכות לצעוד, הוא מאבק על זכות בסיסית לחיים. זכותו של כל אזרח לצעוד בראש מורם במדינה, ובכלל זה הלהטב”ים והקווירים מכל הזרמים, לרבות היוצאים בשאלה והחפצים להמשיך להיות דתיים ולחיות על פי נטיותיהם הנפשיות והמיניות. זכות זו כמוה כזכות לחיים, פשוטו כמשמעו, והצעידה והנראות הלהט״בית בחלק מערי הפריפריה הן חלק ממאבק מתמשך שטרם הוכרע. רק עתה החל תהליך איטי שמלמד על שינוי לטובה, של קבלה גוברת של נוער להט”בקי מזרחי בבתים, במשפחות, ובקהילות שלנו. חלק חשוב בהישג זה נזקף לזכותן של נשים מזרחיות שמניעות את המאבק עבור ילדיהן, תוך הליכה נגד התפיסות המסורתיות שמאיימות על חיי הנערים והנערות המבקשים בשלב מוקדם של חייהם לחיות על פי נטיותיהם ודרכם

הקשת המגדרית צבעונית, והיא כוללת דתות, לאומים, גילאים ובני קהילות וטעמים אישיים ותרבותיים רבים, לרבות הבחירה לאהוב על פי דרכם ולחוות מיניות ומשפחה על פי בחירה חופשית. פלסטיניות/ים, מהגרות/י עבודה, פליטות/ים וכלל הקשת הטרנסית, הן אוכלוסיות שבחברה שלנו זקוקות/ים להגנה יתרה מפני עריצות הדעות הקדומות והחקיקה הנלווית להם

מה אנחנו דורשות ואילו צעדים נדרשים על מנת לממש זאת

בשם אמותינו וסבתותינו, שסבלו מהדרה ומביזוי והמשיכו באומץ ובנחישות לפלס דרכים עבור בנותיהן ובניהן והעניקו לנו חיים, שמות וידע. אנו –  נשים, גברים ולהט”ב מזרחיות המחויבות לחברה שבה אנו חיים, תובעות את הזכויות החברתיות, האזרחיות והאנושיות שלנו, ואת הזכויות של כל מי שאנו חולקות איתן/ם את המרחב הזה. בין הצעדים הקונקרטיים שאנו קוראות לאמץ למטרה זו

תגמול עבודת נשים – בהוראה, במקצועות הפרא-רפואיים, ברווחה, בחינוך ובמשק הבית

הכרה ותגמול מלאכות שקופות ועבודה שנעשית בהתנדבות שמשמשות תשתית להנעת הכלכלה הלאומית

הגנה אקטיבית ואפקטיבית על נשים מפני כל סוג של אלימות ודיכוי

 אנחנו קוראות לבטל כל מדיניות המעודדת הפצת נשק בידי אזרחים, ודורשות לקדם הגנה על ביטחונן של נשים מכל קבוצות האוכלוסייה, הזהות המגדרית, הדתות והמעמדות, בעלות וחסרות אזרחות, ועל זכותן לשימוש במרחב הציבורי באופן שוויוני ובטוח, בכל מקום

אנו דורשות הסדרה מידית של זכויות להט״ביות בחוק, איסור לאלתר על טיפולי המרה מסכני החיים והסרת חסמים בעיתיים לא פחות מפני הליכי שינוי מגדריים

אנו דורשות להשוות בחוק את זכויות הלהט״בים והקווירים בתחום האימוץ והמשפחה ולהתאים את החוק, התקנות והנהלים בכלל אגפי המדינה עבור מתן שירותים וטיפול שיהלמו את צרכי הקהילה הגאה כולה

אנו דורשות הגנה על ילדים שמגלים עניין ורצון להכיר בהטיותיהם המגדריות והמיניות בעודם קטינים, ולכלול במערכי השיעורים בבתי הספר תכנים המעודדים שיח פתוח, מאפשר ומקבל על נטיות מיניות ועל מגדר

קידום תוכניות חינוך, תרבות ולימוד שפות העוסקות בעוצמות נשים מאוכלוסיות מודרות, כגון מזרחיות, פלסטיניות, יוצאות אתיופיה וברה”מ לשעבר, מהגרות עבודה ופליטות

ייצוג הולם לנשים מאוכלוסיות מוחלשות וללהטב”ים וקווירים, שנתקלות בתקרת זכוכית תחת הקטגוריה הכוללנית של “נשים”, בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות

תרמו לכתיבה: עו”ד לילך בן דוד, נטלי ברוך, פרופ’ הנרייט דהאן-כלב, ד”ר יאלי השש, ד”ר חן משגב, עו”ד ספיר סלוצקר-עמראן, שולה קשת