
Photo by Sora Shimazaki on Pexels.com
ביום 9.7.2021 ניתן פסק הדין בעתירות כולל בעתירה המזרחית. מלבד אזכור של טענה אחת שהעלתה העתירה בעניין סעיף 4 המנמיך את מעמד השפה הערבית משפה רשמית לשפה “מיוחדת”, בסעיף 71 לפסק דינה של הנשיא אסתר חיות, כלל 11 שופטי בית המשפט העליון שישבו בדין, לא דנו במישרין בטענות ובנימוקים שהעלתה העתירה
בסעיף 78 לפסק דינה, בחרה הנשיאה במפגיע להתעלם מטענת העתירה המזרחית בעודה מתיחסת לחשיבות השפה הערבית כשפת המיעוט הערבי בישראל בלבד. השופט דוד מינץ בסעיף 18 לפסק דינו עונה באופן עקיף לטענת העתירה, כי השפה הערבית היא שפה יהודית. בדרך של התעלמות מחוות הדעת המומחים ההיסטוריים והלשוניים, שהוגשו בעניין, הוא מכפיף את המחקר ההיסטורי והלשוני לנרטיב אנטי-ערבי
פסק הדין מהווה המשך מגמת השקיפות של מזרחים בשדה המשפטי בישראל