העתירה המזרחית נגד חוק הלאום

העתירה המזרחית הינה העתירה ה – 14 מתוך 15 שהוגשו כנגד נגד חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

העתירה הוגשה ביום 1.1.2019 על ידי 57 עותרים ועותרות מזרחים המקדמים שיח יהודי-ערבי ביקורתי, אזרחי וסולידרי. לקריאת העתירה

העתירה מספרת את הצד האפל של הלאומיות הישראלית-היהודית המתחדשת בארצה ודורשת את ביטולו של חוק הלאום המקבע את האויבות בין העמים, מפריד בין יהודים וערבים , ומצמצם את האפשרות לחיים משותפים ושוויוניים

חוק היסוד מעלים את הערביות כחלק מהלאום הפלסטיני, ומנמיך את הערביות כתרבות המכילה את שני הלאומים גם יחד, היהודים והערבים

העתירה נתמכת בשמונה חוות דעת מומחים האוצרות בתוכן תחומי ידע המהווים יסוד, שאין בלתו להבנת השפעתו של חוק היסוד לביסוס אי השוויון והגזענות בחברה הישראלית. חוות דעת אלו ניתנו בתחומי ההיסטוריה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, מדע המדינה, הלשון העברית והערבית, שפה וחברה, וחקר התרבות

העתירה מהווה קריאת תיגר על המחוקק הישראלי וחושפת את כשלון המדינה כ”נאמן” לקידום ערכי השוויון, הלכידות החברתית ורב-תרבותיות

העתירה מתמקדת בסעיף 4 לחוק היסוד המנמיך את מעמד השפה הערבית משפה רשמית לשפה “מיוחדת”. השפה הערבית היא שפת האם של מזרחים רבים, חלק בלתי נפרד מהתרבות היהודית בכלל, וזו של יוצאי ארצות ערב והאסלאם בפרט. הפגיעה במעמדה החוקתי מהווה פגיעה בזהות ובמעמדם האזרחי השוויוני של האזרחים הערבים לצד פגיעה בזכויותיהם החוקתיות השפתיות והזהותיות של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם

בהקשר הזה מדגישה העתירה את הפגיעה בנשים מזרחיות בפרט, כסוכנות עיקריות של התרבות הערבית במעבר לארץ. הן אלו אשר שילמו מחירים גבוהים בהיבטים של מוביליות חברתית וסטריאוטיפיות של “ערביות פרימיטיבית”. תרומתן לקידום התרבות היהודית-ערבית מושכחת ומוזנחת עד היום

העתירה אף יוצאת כנגד חוקתיות סעיף 7 לחוק היסוד הקובע את עקרון פיתוח, ביסוס וקידום ההתיישבות היהודית בישראל. העתירה התבססה על החוויה המזרחית בהנדסת המרחב בשנותיה הראשונות של המדינה בעיקר, כחוויה קולקטיבית משפילה, מדירה, מפרידה ומפלה. מכאן ההתנגדות המזרחית להנדסה מרחבית על בסיס אתני-לאומי, להמשך מדיניות נישול מרחבי באמצעות ייהוד המרחב בתחומי המקרקעין, התכנון והדיור

העתירה מציפה פגם מהותי בהליך החקיקה – ההתעלמות מזכות ההשתתפות המהותית של הציבור בתהליך חקיקת החוקה. השתתפות מהותית בחקיקה חוקתית מתבטאת לא רק בנוכחותם של נבחרי הציבור בהליך החקיקה קרי, חברי וחברות הכנסת. זכות ההשתתפות נסמכת על מאפייני המידע המונגש לחברי הכנסת בתהליך החקיקה. העתירה מעלה שורה של מקרים בהם הועלה בהליך החקיקה דבר פגיעתו של חוק היסוד במזרחים עקב הנמכת השפה הערבית ואת ההתעלמות המכוונת של הועדה הפרלמנטרית המיוחדת שדנה בחוק היסוד. מכאן הצורך לפעול ברמה החוקתית אף בעתיד להבטחת ערכים חוקתיים ראויים למדינת ישראל מנקודת מבט מזרחית-אזרחית סולידרית

ביום 9.7.2021 ניתן פסק הדין בעתירות כולל בעתירה המזרחית. מלבד אזכור של טענה אחת שהעלתה העתירה בעניין סעיף 4 המנמיך את מעמד השפה הערבית משפה רשמית לשפה “מיוחדת”, פסק הדין לא דן במישרין בטענות ובנימוקים שהעלתה העתירה. לקריאת פסק הדין

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s