הפעילות שלנו
פעילות הקולקטיב מתמקדת בקידום מימוש אזרחות מזרחית עצמאית הן בהקמת קולקטיבים מקומיים ברחבי הארץ והן בפעילות אזרחית שוטפת בהתאם לסדר היום הציבורי.
עד היום פעילות הקולקטיב כללה ניסוח והפצת "חוברת למועמד.ת לבחירות לרשויות המקומיות – לחיות טוב ובכבוד במרחב מגוון" לחתימה והתחייבות מצד מועמדות.ים, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שהיו קבועות לאוקטובר 2023 ונדחו לינואר 2024. בנוסף, כחלק ממימוש אזרחות בעת מלחמה עקב התקפת חמאס הרצחנית בדרום הארץ באוקטובר 2023 החל הקולקטיב בקמפיין "פדיון שבויים" להצבת חזרת החטופות והחטופים בראש סדר העדיפות הממשלתי, ובגיוס תרומות לתמיכה בתושבי אופקים, שנשארו אזרחים "מתחת לרדאר" ככל הנוגע למדיניות התמיכה הממשלתית לאחר ההתקפה. במסגרת זו גם כתבנו, יחד עם מכון אדוה, מסמך המתאר את ההפקרה המערכתית של העיר. יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים כתבנו נייר עמדה על הפקרת הנגב המערבי, בו יצאנו נגד התכנית האסטרטגית שפרסמו מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.
אזרחות במלחמה - 2023
פדיון שבויים
פדיון שבויים הינו ציווי מוסרי המחייב כל משטר דמוקרטי מול אזרחיו.תיו, כל בן.בת אנוש מול אנושיותו.ה וכל יהודי.ה מול מסורתו.ה. פדיון שבויים הוא הזדמנות שנייה המוענקת למדינה שכשלה מלהגן על אזרחיה. הוא חובתה של מי שהפרה את החוזה בהגנה על חייהם של אזרחי.ותיה.
פדיון שבויים עכשיו – דברי קולקטיב מזרחי אזרחי
מכתב שנשלח ביום 14 לאוקטובר 2023 לראש הממשלה, נשיא המדינה, היועמ"שית לממשלה ולממשלת החירום
פדיון שבויים ביהדות
בחודש מרץ 2025 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של סיעת הציונות הדתית, המבקשת להטיל מגבלות חוקיות רבות על היכולת של מדינת ישראל לנהל משא ומתן על חילופי שבויים; בראשן המגבלה כי לא ניתן יהיה לשחרר יותר מאסיר אחד תמורת שבוי אחד. בדברי ההסבר, נתלו המציעים במשנה הפוסקת כי "אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם" (גיטין, פ"ד, משנה ו). הצעת חוק זו היא עוול מוסרי, השומט את הבסיס שעליו מושתת החוזה בין המדינה לאזרחיה. היא מתבססת על פירוש מצומצם ושגוי של ההלכה. מתוך הבנה זו, ומול מצבם הקשה של החטופים ומשפחותיהם, יש להשמיע בנייר עמדה זה קול יהודי חד וברור למען פדיון שבויים. זה אינו סיפור של פרטים. זה אינו סיפור של מספרים. זה אינו סיפור של ימין ושמאל – זה סיפור על קריסת היסודות שלנו כמדינה וכחברה.
הפקרה ושיקום הנגב המערבי
אופקים – כרוניקה של הפקרה ידועה מראש
ההפקרה של העיר אופקים בשביעי באוקטובר – ואחריו – היא המשך ישיר של ההפקרה ממנה סבלה אופקים ויישובים רבים כדוגמתה מאז ומעולם
מיום הקמתה ב-1955 סבלה העיר אופקים מהזנחה מדינתית מתמשכת. הזנחה זו באה לידי ביטוי בתשתיות פיזיות לקויות, שוק עבודה מוגבל ומערכת חינוך באיכות ירודה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 חל גידול משמעותי באוכלוסייה אולם ללא פיתוח תשתיות בהיקף ובאיכות המתחייב מגידול זה.
כיום, מצבה הסוציו-אקונומי הוא נמוך וכיום היא מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 3 (מתוך 10). נוסף על כך, שכרם הממוצע של השכירים באופקים נמוך באופן משמעותי מהממוצע הארצי. מעל רבע מתושבי אופקים נסמכים על שירותי הרווחה, שיעור גבוה של ילדים חיים בעוני ושיעור ההשכלה התיכונית והאקדמית נמוכים מהממוצע הארצי.
קראו את המסמך המלא שהפקנו יחד עם מרכז אדוה, המתאר את ההזנחה המערכתית של אופקים >>
נייר עמדה – נגד התכנית האסטרטגית לנגב המערבי
התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב המערבי וחבל תקומה, שפרסמו לאחרונה מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, מבוססת על תפיסה מדירה ואי-שיוויונית, שמפצלת במקום לחבר בין אוכלוסיות וקהילות. התכנית המוצעת שתהווה בסיס לתכנון סטטוטורי תוביל לפגיעה ארוכת שנים בשטחים הפתוחים ובחיזוק הנגב המערבי. מדובר בתכנית נוספת הממשיכה את ההפרדה הגזענית בין יהודים לערבים, העדר השיתוף של כלל תושבי החבל, וההפקרה של כל מי שלא מקורב למנגנוני השלטון – באופן כמחזק סטריאוטיפים על יחסי יהודים-ערבים ולא מקדם מרחב משותף.
בנייר העמדה שניסחנו יחד עם עוד שבעה ארגונים חברתיים והגשנו לרשויות, הצבענו על הפגמים המהותיים בתכנית, והמלצנו על דרכי תיקון התכנית שיובילו לשיקום מהותי של כלל האזור, חיזוק התפקודים והאינטרסים המשותפים, האמון וחזרה בטוחה של קהילות ומשפחות במסגרת תכנון בר-קיימא.
תזכיר חוק תקומה
קראו את ההתייחסות שכתבנו, יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים, לתזכיר החוק לשיקום מרחיב לחבל תקומה. החוק, שמתיימר להציע פתרון לאזור עוטף עזה, עלול ליצור את האפקט ההפוך, להגדיל את אי-השיוויון באזור ולהעמיק קונפליקטים בין מזרחים וקיבוצים ובין יהודים וערבים.
החוק מושתת על מספר הנחת מוצא בעייתיות – הגבלת אזור חבל תקומה ל-7 ק"מ בלבד באופן המשאיר את אשקלון, נתיבות, רהט ועוד כפרים בלתי מוכרים בחוץ, ויוביל לשיקום חלקי בלבד; ההגדרה המשפטית הקיימת לא מתאימה לשיקום מואץ של אזור אסון; חוסר בהסתכלות הוליסטית על כלל צרכי השיקום, כולל הסתכלות מגדרית שתאפשר מענה מותאם; ועוד.
עוד לא מאוחר לשנות את החוק, ולהוביל לתיקון משמעותי של הפגיעה העמוקה שהאזור עבר – רק צריך הסתכלות מעמיקה ורצון אמיתי לתקן!
שובתות רעב נגד המלחמה ורצח העם ולמען פדיון שבויים
אנחנו, אזרחיות ואזרחים ישראלים, שובתות ושובתים רעב בקריאה לסיום המלחמה. ביוזמה ובהובלה של חברות קולקטיב מזרחי-אזרחי, אנחנו שובתות רעב בקריאה להפסקת רצח העם, ההחרבה וההרעבה של עזה בידי מדינת ישראל, למען השבת כל החטופים המוחזקים ברצועה ולשחרור האסירים הפלסטינים. לצד שביתת הרעב, אנחנו יוצאות למסע בכל רחבי הארץ, אל אתרי חורבן והפקרה בקהילות פלסטיניות ויהודיות. אנחנו מסרבות לעצום עיניים, ונחושות לזכור את החורבן, לדבר ככל יכולתנו עם מי שנפגעו – ולסייע כשאפשר.
נייר עמדה – נגד התכנית האסטרטגית לנגב המערבי
התכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב המערבי וחבל תקומה, שפרסמו לאחרונה מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, מבוססת על תפיסה מדירה ואי-שיוויונית, שמפצלת במקום לחבר בין אוכלוסיות וקהילות. התכנית המוצעת שתהווה בסיס לתכנון סטטוטורי תוביל לפגיעה ארוכת שנים בשטחים הפתוחים ובחיזוק הנגב המערבי. מדובר בתכנית נוספת הממשיכה את ההפרדה הגזענית בין יהודים לערבים, העדר השיתוף של כלל תושבי החבל, וההפקרה של כל מי שלא מקורב למנגנוני השלטון – באופן כמחזק סטריאוטיפים על יחסי יהודים-ערבים ולא מקדם מרחב משותף.
בנייר העמדה שניסחנו יחד עם עוד שבעה ארגונים חברתיים והגשנו לרשויות, הצבענו על הפגמים המהותיים בתכנית, והמלצנו על דרכי תיקון התכנית שיובילו לשיקום מהותי של כלל האזור, חיזוק התפקודים והאינטרסים המשותפים, האמון וחזרה בטוחה של קהילות ומשפחות במסגרת תכנון בר-קיימא.
בחירות מקומיות 2023
הבחירות לרשויות המקומיות (31.1.24) מייצרות הזדמנות לפעול לחיזוק הדמוקרטיה בישראל באמצעות קידום מרחב משותף פורה ושוויוני לאוכלוסיות מגוונות במרחב המקומי, על מנת לבנות את החוסן הקהילתי. מצד אחד לקדם שלטון מקומי שיתמודד ביעילות למול האתגרים הגוברים של פערים חברתיים-כלכליים וחוסר בטחון אנושי. מצד שני, שיפעל באופן אקטיבי לשיתוף דמוקרטי ושוויוני של התושבים והתושבות מכל השכונות והקהילות בעיצוב המרחב המוניציפלי.
מוזמנות.ים לקרוא את חוברת החזון והאסטרטגיה שלנו "לחיות טוב ובכבוד במרחב מגוון", ולהחתים את המועמד.ת שלכם.ן.
העתירה נגד חוק הלאום
העתירה (בג"צ 4/19 סמי מיכאל) הוגשה ביום 1.1.2019 על ידי 57 עותרים.ות פעילים.ות מזרחים.ות, אקדמאים.ות ומובילי.ות דעת, אנשי ונשות חינוך ותרבות, פעילי.ות שטח מזרחים.ות ומומחים.ות בתחומי ההיסטוריה, הסוציולוגיה, התרבות, השפה בהקשר היהודי-ערבי.
העותרים.ות התנגדו לחוקתיותו של חוק הלאום, וקראו תיגר על המחוקק הישראלי שקידם הלך הרוח של "הפרד ומשול" בין אוכלוסיות שונות בישראל – היהודית והערבית -פלסטינית. מטרת העתירה היתה לחשוף את הכשלון של המחוקק כ"נאמן" אמיתי לקידום ערכי השוויון, הלכידות החברתית ורב-תרבותיות במדינה.
ייחודיותה של העתירה בהתנגדות לתהליך של "כור ההיתוך מודל 2018" שהתבצע באמצעות חוק היסוד החדש במסגרתו הושטחה הזהות והחוויה היהודית לפני ואחרי קום המדינה וביחס ללא-יהודים לאחר קום המדינה.
העתירה יצאה כנגד חוקתיותו של חוק הלאום אך התמקדה בשני היבטים ספציפיים. האחד, הנמכת מעמד השפה הערבית כשפה רשמית למעמד של שפה "מיוחדת" (סעיף 4) תוך מחיקת זיקת העותרים יוצאי ארצות ערב והאסלאם לשפה הערבית כסמן תרבותי. בהקשר הזה מדגישה העתירה את הפגיעה בנשים מזרחיות בפרט. בהיותן סוכנות התרבות הערבית הראשיות במעבר לארץ, הן אלו אשר שילמו מחירים גבוהים מבחינת מוביליות חברתית, וסטריאוטיפיות של "ערביות פרימיטיבית". לדוגמא, תרומתן לקידום התרבות היהודית-ערבית מושכחת ומוזנחת. שנית, העתירה התנגדה לעקרון פיתוח, ביסוס וקידום ההתיישבות היהודית דווקא (סעיף 7) שמטרתו הנדסת המרחב באופן מלאכותי המקבע היררכיה אזרחית בחוקה הישראלית המתהווה. זאת, על בסיס החוויה הקולקטיבית המזרחית של אפליה בהקצאת מקרקעין, קידום תכנון ומדיניות הדיור בישראל, ממנה נפגעו מזרחים לאורך השנים, בייחוד בשנות החמישים והשישים, אך גם בקשר של ועדות קבלה לישובים.
העתירה זיהתה כשלים חוקתיים – הן ביחס למהות הפגיעה בחוק יסוד, והן ביחס לפרוצדורה בה התקבל החוק בכנסת. הכשל הראשון היה מהותי, התעלמות מהיבטים מצטלבים של הפגיעה בחוק היסוד – ביהודים וערבים כאחד. במובן זה העתירה מספרת את הצד האפל של הלאומיות הישראלית-היהודית המתחדשת בארצה, ומתנגדת לחוק היסוד ככזה המקבע את האויבות בין העמים, המפריד בין יהודים וערבים גם בהיבטים המשותפים להם. הכשל השני הוא פרוצדורלי – ההתעלמות מזכות השתתפות המהותית של הציבור בתהליך חקיקת החוקה המתהווה באמצעות חוקי יסוד. מעבר לחובת הייצוג הפורמלי באמצעות נוכחות חברי כנסת, העתירה מעלה את הציפיה שלנו כאזרחים שבהליך החקיקתי תהיה השתתפות מהותית של נבחרי הציבור, שעיקרה בסיס הידע והעובדות אותן מחויבת הועדה לאסוף ולשקול. לדוגמא, העתירה מעלה שורה של מקרים בהם הועלו בפני חברי הועדה ויו"ר הועדה המיוחדת בראשות הח"כ אמיר אוחנה טענות בדבר הפגיעה הצפויה במזרחים עקב הנמכת השפה הערבית, שלא קיבלו מענה.
חוות דעת מומחים.ות שתמכו בעתירה
טענותיהם.ן נתמכו בשמונה חוות דעת מומחים האוצרות בתוכן תחומי ידע המהווים יסוד שאין בלתו להבנת השפעתו של חוק היסוד לחיזוק אי השוויון והגזענות בחברה הישראלית – היסטוריה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, משפט, מדע המדינה, הלשון העברית והערבית, שפה וחברה, וחקר התרבות. חשיבותן של חוות הדעת – שהן מבססות עמדה ביקורתית מזרחית-אזרחית, המהווה בסיס שאין בלתו בכל הליך החקיקה.
התשתית העובדתית הפרושה בחוות הדעת לא נלקחה בחשבון כלל במסגרת הליך חקיקת חוק היסוד. הכנסת בשבתה כסמכות מכוננת לחקיקת חוקי יסוד, והועדה המשותפת לועדת הכנסת ולועדת חוקה חוק ומשפט, שהוקמה לדון במיוחד בחוק היסוד, התעלמו במכוון, באופן סלקטיבי ומפלה משלל תחומי הידע והמידע הרב המפורט בחוות הדעת על אף שחשיבות הנושא הובאה לידיעתם בהליך החקיקה.
פרופ’ אליצור בר-אשר סיגל בנוגע ל”תקפות הטענות להצדקת סעיף השפה בחוק היסוד
איל שגיא ביזאוי בעניין הנמכת מעמד השפה הערבית בחוק היסוד בהקשר התרבות הפופולרית של יהודי ארצות ערב
פרופ’ ארז צפדיה בעניין עידוד, קידום וביסוס פיתוח התיישבות יהודית” הקבוע בסעיף 7 לחוק היסוד
ד”ר משה בהר בעניין תפיסת משכילים ספרדיים-מזרחיים באשר ליחס בין הציונות והשפה הערבית
פסק הדין
ביום 9.7.2021 ניתן פסק הדין בעתירות כולל בעתירה המזרחית. מלבד אזכור של טענה אחת שהעלתה העתירה בעניין סעיף 4 המנמיך את מעמד השפה הערבית משפה רשמית לשפה “מיוחדת”, בסעיף 71 לפסק דינה של הנשיא אסתר חיות, כלל 11 שופטי בית המשפט העליון שישבו בדין, לא דנו במישרין בטענות ובנימוקים שהעלתה העתירה.
בסעיף 78 לפסק דינה, בחרה הנשיאה אסתר חיות במפגיע להתעלם מטענת העתירה המזרחית בעודה מתיחסת לחשיבות השפה הערבית כשפת המיעוט הערבי בישראל בלבד. השופט דוד מינץ בסעיף 18 לפסק דינו עונה באופן עקיף לטענת העתירה, כי השפה הערבית היא שפה יהודית, ובדרך של התעלמות מחוות הדעת הכפיף את המחקר ההיסטורי והלשוני לנרטיב אנטי-ערבי.
פסק הדין מהווה המשך מגמת השקיפות של מזרחים בשדה המשפטי בישראל.
